עינב אלרגית לחלב

תקציר:
"עֵנָב כְּבָר בּוֹגֶרֶת וְגַם הִיא מְבִינָה, שֶׁאָסוּר לָהּ שַׁמֶּנֶת וְלֹא שׁוּ ם גְּבִינָה. לֹא פִּיצָה, לֹא קוֹטֶג', לֹא מוּ ס אוֹ רַפְרֶפֶת, לֹא חֶמְאָה וְלֹא לֶבֶּן, לֹא תּוּת בְּקַצֶּפֶת". כְּשֶׁכָּל הַיְּ לָדִים כָּל כָּךְ נִרְגָּשִׁים וּ קְצָת חוֹשְׁשִׁים לִקְרַאת הַיּ וֹם הָרִאשׁוֹן בְּבֵית הַסֵּפֶר, לְעֵנָב יֵשׁ חֲשָׁש נוֹסָף וְהוּא הָאָלֶרְגְּיָה שֶׁלָּהּ לְחָלָב. הַאִם הִיא תְּסַפֵּר לָהֶם שֶׁהִיא אָלֶרְגִּית? הַאִם תּוּ כַל לֶאֱכֹל עוּ גָה עִם כֻּלָּם וְלַחְגֹּג אֶת תְּחִלַּת שְׁנַת הַלִּמּוּדִים? שִׁירְלִי מֵאִיר קָצַבוֹי, אִמָּא לְיַלְדָּה מַדְהִימָה (וְאָלֶרְגִּית לְבָטְנִים), כּוֹתֶבֶת עַל הַחַיִּים עִם הָאָלֶרְגְּיָה וְעַל הַהִתְמוֹדְדוּת הַיּוֹמְיוֹמִית עִם הַהִמָּנְעוּ ת, הַדְּאָגָה וְהַמִּגְבָּלוֹת דֶּרֶךְ עֵינֶיהָ שֶׁל בִּתָּהּ.

עותקים